מערכות יחסים וזוגיות
מערכות יחסים בכלל
ומערכות יחסים בזוגיות
החיים הם פסיפס של מערכות יחסים, כל מפגש בין שני אנשים נחשב מערכת יחסים בין אם היא לשנייה לבין אם לחיים שלמים.
מערכות היחסים בחיינו הם מראה לכול מה שקורה בתוכנו.
במפגש עם האחר נבחנת היכולת שלנו לראות מעבר למה שחונכנו או חווינו בחיים, ומעבר לפרשנות אחת בלבד (שלנו) למה שאנו חווים ורואים מעיננו.
הבסיס לדרך בה אני מטפלת, היא אמונה מלאה שרובנו מחזיקים באידיאלוגיה
כלשהי בחיים מה שמביא אותנו להיות
באי- דיאלוג.
זוהי שפה שמהותה - להיות ביכולת הכלה של האחר בתוכנו, להבין שהמשקפיים שלנו הן לא היחידות , להיות מוכנים לצאת מאזור הנוחות שלנו,
ולהתבונן על הדברים מנקודת מבט נוספת אחת לפחות, מבלי החובה להסכים או להכיל, אבל כן מתוך הבנה שיש עוד אופציה לדבר.
ההבנה הזאת חשובה לא רק למערכת היחסים עם האחר אלא חשובה ביותר להבנת מערכת היחסים שלי עם עצמי.
אם אין בי ידע ואין בי גמישות מחשבתית אני אפגע בעיקר בעצמי.
המקור של מרבית מהחיכוכים בזוגיות הוא מתוך
בטחון עצמי נמוך וחוסר בתחושת ערך אצל אחד מבני הזוג או שניהם.
לצערנו הרב לא מלמדים אותנו ברוב המקרים, לראות את האחר. להבין שיש עוד דעה חוץ משלי, או שחינוך שונה משפיע על השקפת העולם,
שחוויות שחווינו בחיים מעצבות ומקבעות דעות שונות.
הכי קשה לנו לקבל שהאחר הוא אחר.
אנחנו מתלהבים ומתאהבים מהחדש כי הוא מרענן ומסקרן, אבל עם הזמן הוא הופך להיות לנו קשה.
אני לא באמת צריך מישהו שיהיה כמוני כי הרי יש לי את עצמי, אבל עם הזמן השונה הופך להיות קשה לי, הוא דורש גמישות וסבלנות,
הוא דורש ממני התאמות וויתורים על דברים שאני שנים מחזיק ומאמין בהם, הוא מחייב אותי להשתנות. ואף אחד לא שש להשתנות.
ואז מתחילות הבעיות.
בזוגיות החיכוך הוא הגדול ביותר מבכל מערכת יחסים אחרת, השונות של בן/ת הזוג שלי, תתחיל להעיק ולהקשות עלי.
עם חלוף הזמן המאמץ שיידרש ממני כדי להסתדר עם בן/ת הזוג שלי, כבר לא יהיה עבורי מאמץ סביר אלא מאמץ יתר.
ואז יתחילו המחלוקות, המריבות, ההסתגרויות וההתנתקויות, הכעסים, התפרצויות ורעל יתחיל לחלחל לתוך מערכת היחסים.
אז ה"אני מאמין" שלי בקליניקה הוא:
להבין מהיכן התפתחו תחושות אלו, ללמוד על בית ההורים , מודל האם והאב, טיב הקשר עם ההורים, החינוך שקבלנו, האמונות שהתפתחו עם השנים, המגננות, האסטרטגיות ואת הצלקות שנחרטו מהעבר.
- נלמד כלים כיצד להעלות את תחושת הערך העצמי ותחושת הקיום והערך מול העולם שמולי,
מלהגיע אליה או לתחנה הבאה.
- נלמד את "אפקט המראה" שיוכיח לנו איך מה שמפריע לנו באחר, הוא בעצם מה שלא פתור לנו בתוכנו.(זהו מודל חשוב ביותר ומאוד קשה לעכל). קיבלנו עיניים לראות אחרים ולא לראות את עצמנו.
- נלמד כי אחת התמודדויות הגדולות ביותר של אנשים בזוגיות, ובכלל בחיים, נובעת מהפער שבין משאלת הלב למציאות, מה החלום שלנו? כמה הוא מתכתב עם המציאות? ובכלל מהי מציאות ראלית? נתבונן על הציפיות ומשאלת הלב ונעבוד על הפער בין החלום למציאות ולתחושות הנלוות.
- נלמד על האמונות שלנו לגבי זוגיות ומה בן הזוג שלי אמור להיות עבורי.
- נלמד על תקשורת זוגית, כי לרוב זה פחות "מה" אומרים ויותר "איך" אומרים את זה.
- נלמד על ה"אני הנמוך" וה- "אני הגבוה" ,ועוד ועוד ועוד...
- למה אני משתמשת במילה "נלמד" שוב ושוב? מכיוון שלא לכולנו היה ממי ללמוד, לא לכולנו הייתה דמות להשראה,
- לא לכולנו היה מי שילמד אותנו וייקח ידע ויראה לנו איך להפוך אותו לידע מתנהג .כזה שיהיה לנו לעזר בחיים.
עד כאן כל מה שנאמר מתאים לכל סוגי מערכות היחסים בחייכם
ומצבים שמייצרים תקיעות:
ומצבים שמייצרים תקיעות:
- אני ועצמי
- פחד ממחויבות
- רווקות מאוחרת
- אני ומשפחתי
- גיל ההתבגרות ויחסים
- יחסים במקומות עבודה
- זוגיות
- הכניסה של ילד ראשון למערכת ואח"כ שני
- משבר אמצע החיים
- תסמונת הקן המתרוקן
- ועוד
לא ניתן לדבר על זוגיות מבלי לדבר על פרידה
לעיתים אחד הדברים שהמפגש בקליניקה מייצר זו הבנה שמערכת היחסים שלנו הסתיימה.
או כי אין לי רגש יותר לצד השני או כי אני מבין שאין לי את הפרטנר המתאים למסע הזה ועוד סיבות מגוונות.
פרידה היא כואבת וכוללת בתוכה את שיברו של החלום, אבל התהליך של לפני ואחרי הפרידה הוא חשוב לא פחות.
הפרידה או המחשבות עליה מאוד משפיעות על היכולת שלי לתפקד, מה אני חושבת על עצמי, מה יחשבו עלי וכמובן הילדים.
אז מתוך ההבנה שתהליך פרידה חשוב לא פחות מתהליך הזוגיות וגם בו צריך להיות דיאלוג ושיח וכבוד,
העבודה בקליניקה תומכת בתהליך מכבד ועם דיאלוג בגובה העיניים למקרים שבהם הזוגיות הסתיימה.
תהליך הגישור הוא חלק מהכלים בקליניקה וההסכם שנערך ומוסכם בקליניקה יקבל תוקף משפטי.
התהליך הנ"ל מתאים אך ורק למי שמבין שהדרך היחידה לסיים קשר ,היא בטוב. אין באמת אופציה אחרת -בעיקר אם יש ילדים.
כל דרך אחרת שהיא לוחמנית, שוברת את שני הצדדים, את הילדים וברוב המקרים גם את האיזון הכספי.
במלחמה אין מנצחים יש רק מפסידים.
ניתן גם להמשיך לתהליך של אחרי פרידה כדי להשתקם ולהתחזק ולעבד את מה שעברנו כדי לצאת לדרך חדשה באופן מיטבי.
ומה עם פרק ב'?
פרק ב' לעיתים עוד קשה יותר מפרק א'.
הוא מכיל בתוכו לפני הכל את האכזבה, התסכול והכאב על פרק א' שלא צלח.
לעיתים מגיעים לפרק ב' מרוטים, מיואשים, חסרי אמונה בזוגיות, שבורים כלכלית, פצועים אבל עם צורך חזק מאוד לא להישאר לבד.
בפרק ב' יש התמודדויות נוספות עם אקסים שלא תמיד מעוניינים לשחרר , ילדים משני הצדדים שגם הם פגועים , מתגוננים ולעיתים מוסתים.
כל זה ועוד מביא למורכבות שהיא מארג עדין ורגיש, של רגשות ואמונות , פחדים והתנגדויות ושלל אתגרים נוספים.
הסטטיסטיקה או מרת שאחוז הפרידות בפרק ב' עוד גבוה מזה שבפרק א' וזה בגלל כל המורכבות.
גם בפרק ב' יש כלים שמאפשרים למידה על האתגרים וההתמודדויות העומדות בפני הזוג וילדיהם.
ממליצה לכם להיעזר ולהיתמך ולא להישאר לבד במורכבות הזאת.